מקור משנה נדה ו׳:ד׳
4 כֹּל הָרָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת. וְיֵשׁ שֶׁרָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֵינוֹ רָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. כֹּל הַכָּשֵׁר לָדוּן, כָּשֵׁר לְהָעִיד. וְיֵשׁ שֶׁכָּשֵׁר לְהָעִיד וְאֵינוֹ כָשֵׁר לָדוּן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה ו׳:ד׳
4 ו כֹּל כוּ'. וְאִשָּׁה פְּסוּלָה לְהָעִיד, וְאִם כֵּן פְּסוּלָה לָדוּן. וְקָשֶׁה מִדְּבוֹרָה שֶׁשָּׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכִי קָאָמַר, כָּל אִישׁ הַכָּשֵׁר כוּ'. אִי נַמִּי, עַל פִּי הַדִּבּוּר הָיְתָה דָּנָה. אוֹ שֶׁהָיְתָה מְלַמֶּדֶת לָהֶם הַדִּינִים. תּוֹסָפוֹת. וְהָרַ"ן תֵּרֵץ, דְּקִבְּלוּהָ שָׁאנֵי:
5 ז אֲבָל בִּשְׁתֵּי עֵינָיו. אֲפִלּוּ לְעֵדוּת פָּסוּל, דִּכְתִיב אוֹ רָאָה. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: